התמכרות לסמים

 

התמכרות לסמים היא מצב שבו השימוש בסמים הופך למרכיב מרכזי בחייו של אדם עד כדי כך שהוא יוצא משליטה ומוביל להשלכות שליליות ובא על חשבון צרכים חשובים אחרים. במקרים רבים מצב זה נובע מניסיון של האדם לטפל באמצעות הסם בקושי פנימי או חיצוני בחייו – תופעה המכונה טיפול עצמי (self-medication).

התמכרות כוללת שלוש תופעות מרכזיות – סבילות, תלות ותסמונת גמילה.

סבילות - הסתגלות הגוף לסם

תגובות האדם לסם אינה תלויה רק בעוצמתו של הסם ובכמויות הסם שהחדיר האדם לגופו, אלא גם במידת רגישות המערכות הגופניות והנפשיות שלו לסם הנדון. לא ידוע כיצד מווסת הגוף את רגישותו לחומרים כימיים שונים, אולם קיימת הנחה שמדובר במנגנון שמקורותיו מולדים. מנגנון זה מופעל כנראה שעה שהאורגניזם נחשף לחומר מסוים במשך תקופה ממושכת. חשיפת האורגניזם לסם גורמת בדרך כלל להפחתת רגישות הגוף לסם. תהליך זה נקרא סבילות (tolerance), והוא מתבטא בפועל בהגדלת כמויות הסם הנצרכות לשם השגת החוויה המצופה.

 

תלות ותסמונת גמילה

תלות בסם מתבטאת בשני ממדים עיקריים: תלות גופנית ותלות נפשית.

 

התלות הגופנית היא מצב שבו הסתגל הגוף לנוכחותו של הסם, ובמקרים מסוימים מתקשה האורגניזם לתפקד ללא נוכחותו של הסם במערכת. הביטוי הדרמטי ביותר לתלות הפיזית מופיע בעת הפסקה פתאומית של השימוש בסם. במצב כזה מופיעות תופעות לוואי גופניות (ולעתים אף נפשיות) הקרויות "תסמונת גמילה". עוצמתה של תסמונת הגמילה נעה מאי-נוחות גופנית קלה הכוללת תופעות כמו כאבים, הקאות, התכווצויות שרירים ועוויתות, עד לאובדן הכרה ולפעמים אף מוות. עוצמת תסמונת הגמילה תלויה בסוג הסם שנצרך ומידת התלות בו.

 

התלות הנפשית מוצאת את ביטויה בהתפתחות דפוסים של התנהגות כפייתית-הרגלית המתבטאת בשימוש חוזר ונשנה בסם ונובעת מרצון כפייתי לחזק את עוצמתה של החוויה הדועכת (של השפעת הסם), ולהפחית את עוצמת החרדה המתעוררת מהחשש שמא לא יימצא די סם. ככל שעוצמת החרדה עולה, כן יקדים האדם להשתמש בסם באופן "המונע" את מצב החרדה; הממד ההתנהגותי מתבטא בהתפתחות דפוס התנהגות כפייתי המכוון להשגת הסם ולשימוש חוזר ונשנה בו.

 

התלות בסם נקבעת על פי אבחון של שבעה קריטריונים. כדי לקבוע תלות והתמכרות, חייבים לפחות שלושה מהם להופיע:

  1. סבילות.

  2. תסמונת גמילה.

  3. נטילת הסם בכמויות העולות על הכוונה המקורית של המשתמש.

  4. קיומם של שאיפה ורצון להפחית את כמות השימוש ולשלוט בדפוס השימוש, ללא הצלחה.

  5. השקעת זמן בדפוס פעילות זה - חלק ניכר מזמנו של האדם מושקע בהשגת הסם או בעצם היותו נתון להשפעת הסם.

  6. פגיעה בתפקודים חברתיים, כלכליים, משפחתיים ואחרים.

  7. המשך כפייתי בשימוש, למרות ה"ידיעה" כי השימוש גורם לפגיעה בתחומי חיים רבים.

 

למעשה ההתמכרות לסם היא מושג המבטא שלב מתקדם בהתפתחות התלות - מצב של הרעלה כרונית כתוצאה משימוש חוזר ונשנה בסם. המצב מאופיין בדרך כלל בצורך נפשי חזק וכפייתי להשתמש בסם באופן חוזר ונשנה, בנטייה להגדיל את כמויות החומר הנצרך (בשל הסבילות) ובהתפתחות של תלות גופנית בחומר, כאשר מניעת החומר מהאדם גורמת להופעת סימני גמילה (תסמונת הגמילה).

 

נלקח (עם עריכות קלות) מאתר הרשות הלאומית למאבק בסמים ואלכוהול

מידע על סמים

יצירת קשר

טלפון: 02-6232713

פקס: 02-6232947

כתובתנו

רח' הלל 22

ת.ד. 2919, ירושלים 91028

2014 © כל הזכויות שמורות לאיגוד הירושלמי למאבק בסמים ואלכוהול